התעוררתי כשפניי צמודות למשהו חם ומוצק. לקח לי שנייה להבין שזה עור. עור של גבר. שזוף, חלק, מלוח קלות. עולה ויורד בקצב קבוע והיפנוטי. האצבעות שלי ננעצו בקוביות הבטן של מישהו. ולא רכות. החדר היה מעומעם – סוג של עמימות אפורה של בוקר מוקדם – אבל לא מעומעם מספיק כדי לפספס את העובדה שנצמדתי לאשטון כמו קואלה, והוא היה בלי חולצה. מצמצתי חזק. נשארתי דוממת פעימה אחת, ואז עוד אחת, מחכה שהמוח האיטי שלי יעלה. ה