ידו של אשטון נעה בתנועות איטיות וזהירות על גבי גבי, ואחרי כמה דקות שהרגישו כמו עשרים, עמוד השדרה שלי סוף סוף הפסיק לנסות לפלוט את עצמו.
פרט מוזר לשים לב אליו, אבל אהבתי כמה רכה הייתה החולצה שלו.
ואיך שהוא הריח - נקי, יקר, עם ניחוח עצי קל שהרגיע אותי בלי לעשות מזה עניין גדול.
אהבתי את זה.
והתחלתי לאהוב גם את החיבוק.
זה רק התחיל להרגיש נעים עד שאשטון פתח את הפה.
"עדיין נוקשה מדי. אם את כזו מגושמת אי
















