הקול היה חד וצלול. הוא חתך את המתח כמו מישהו שפוצץ בלון בכנסייה שקטה. ראשו של אשטון הסתובב בחדות. הילדה לא יכלה להיות יותר משבע. היא לבשה שמלה צהובה כנרקיס, מנוקדת בפרחים לבנים זעירים, והיו לה צמות קלועות כל כך בקפידה שהן נראו אטומות בוואקום. היא הביטה ישר בחזרה אליו, מבלי להתרגש מכך שכל מבוגר אחד פעור אליה את פיו. אישה זינקה לצידה וטפחה בעדינות על פיה של הילדה. "אל תדברי שטויות, פרייה," האישה לחש