הוא הצליב את רגליו – בחוזקה, כאילו שזה הדבר היחיד שעצר אותו מלמשוך אותי קרוב יותר. יכולתי להרגיש את השליטה שלו מתרופפת. אצבעותיו נעצו בכרית הספה כאילו היה זקוק לעוגן. לעזאזל, הוא נלחם חזק. יכולתי לראות את זה עליו. ואז, לפתע, הוא נשבר. לא בצורה פרועה, של 'תפיל אותי'. לא, הוא הטיח את כף ידו בידו השנייה, כאילו ניסה פיזית לנער את עצמו מאיזה טראנס שמשכתי אותו אליו. הוא התרומם לעמוד, אבל זרועותיי נשארו