'מזויף, כמובן.' קלטתי שמץ חיוך קל כשהוא ענה. 'ושיתופי פעולה מוסדרים לתועלת הדדית קורים לעתים קרובות יותר ממה שאת חושבת. אנחנו פשוט מדלגים על דייטים לארוחת ערב וישר ניגשים לניירת.'
ואז הוא סימן לי לשבת, שלף מחברת שחורה ומלוטשת, והתחיל לפרט תנאים. כאילו מדובר בפגישת לקוח ארורה.
ישבתי שם לאורך כל העניין במעין ערפול, מהנהנת תוך כדי שדיברנו על לוחות זמנים, הופעות ומה נחשב לאחיזת ידיים מקובלת.
בשלב מסוי
















