כשפתחתי את הדלת לקחת את הדואר, אשטון כבר עמד שם עם מגש קפה ושקית נייר.
מצמצתי. "אה, בוקר טוב."
זה יצא מגושם.
לא יכולתי לעזור לזה.
אתמול בלילה איכשהו הסכמתי להתחתן עם האיש, והמוח שלי עדיין היה בטעינה.
"בוקר טוב," הוא אמר בנימוס. "הבאתי ארוחת בוקר."
כמובן שהוא הביא.
"תודה. בוא תיכנס. אתה נראה... טוב."
אנדרסטייטמנט של השנה הארורה.
הוא לבש חליפה אפורה פחם בשלושה חלקים.
לא מהסוג הנוקשה של וול סטריט, אל
















