עניתי לשיחה. 'לואיזה...' נשמעתי נבוכה, אפילו לעצמי. יכולתי להתעלם מרייס בלי חרטות, אבל לואיזה הייתה סיפור אחר. היא תמיד התייחסה אליי כמו אל משפחה – לפעמים יותר מהמשפחה האמיתית שלי – ולא יכולתי להביא את עצמי להיות אכזרית כלפיה. אם היא מתקשרת עכשיו, היא כנראה כבר יודעת על הפרידה. או שרייס באופן פלאי גידל זוג ביצים וסיפר לה, או שהוא היה פחדן כהרגלו והיא חשה שמשהו לא בסדר. 'מירה.' היא כחכחה בגרונה כאי