נכנסתי למרחב האישי שלה. ״אה, באמת? מה, את הולכת לאיים עליי עכשיו? נו באמת, איזובל. אנחנו ב-2025, לא במערב הפרוע. מה התוכנית – לחסל אותי? את חושבת שהמשפחה היקרה שלך עדיין תנקה את הבלאגן שלך? עדיין תחלץ אותך אחרי כל מה שעשית?״ פניה האדימו מאוד, נשימתה הייתה מקוטעת כאילו נותרו לה שניות עד שייקרע לה כלי דם. ״אל תדברי אליי ככה!״ היא סיננה, קולה המוגבה מושך תשומת לב. היא הביטה סביבה, מודעת לעצמה לפתע, ו