קסיאן קימט את מצחו. "רגע. ביקרתי אותך כמה פעמים באיינדהובן. אף פעם לא אמרת שאתה מכיר את מירבל. אפילו לא שמעתי אותך מזכיר את שמה." "לא ידעתי שזו היא," אמר אשטון. כל מה שהוא זכר מהלילה ההוא הייתה האישה - עור חמים, ידיים יציבות - שבטח הבינה שמשהו לא בסדר איתו. היא לקחה אותו לבית החולים. שילמה את החשבון. ואז נעלמה. "כשקמתי," אמר אשטון, "היא כבר לא הייתה." קסיאן מצמץ. "אז איך לעזאזל ידעת שזו היא?" "ביק