נכנסתי דקה אחרי, קצת שיכורה, עדיין מצחקקת על איזה מם מטופש שיוויין הרגע שלחה לי. משהו על בחור שמנסה לדחוף נקניקיית תירס עמוק לגרון וכמעט מת מזה - תוכן איכותי. לא חשבתי שאשטון עדיין יהיה ער. בטח שלא חשבתי שהוא יישב ממש באמצע הסלון כמו איזה בוס סופי, בוהה ישר בדלת. העיניים שלנו נפגשו. שיט. החיוך שלי קפא. סגרתי את הטלפון בחוזקה מדי ונדנדתי הצידה, לוחצת את האצבעות לרקות שלי. 'שתיתי יותר מדי,' מלמלתי.