נזכרתי באותו ערב במסיבה של לורן, איך הוא הפיל הכל ברגע שהייתי צריכה לעזוב. הוא ביטל את כל המסיבה והסיע אותי בעצמו לבית החולים. וגם המעיל הזה. הוא עטף אותי בו כאילו הייתי משהו ששווה להציל. ריס היה נותן לי להתעלף על רצפת השיש ומבקש ממישהו לנגב סביבי. אז כן. אשטון לורן היה הרבה דברים. אבל 'סתם בחור' לא היה אחד מהם. "הוא מתייחס אליי יפה," אמרתי שוב, הפעם בקול רם יותר. "דודה לואיזה, מצאתי משהו טוב יותר