מנקודת מבטה של קליירסה עיני נפקחו לרווחה. התמתחתי באיטיות מתחת לשמיכת הפוך לפני ששלחתי יד לטלפון שלי והצצתי במסך. השעה הייתה אחרי עשר. ישנתי יותר מהמתוכנן, אבל לא היה לי את מי להאשים מלבד את עצמי. רוב הלילה ביליתי בהתהפכות מצד לצד, חסרת מנוחה ומתוסכלת מהזיכרון של גבריאל שדחה אותי שוב. לשמור על התדמית של הילדה הרעה הזו היה מתיש, ולא יכולתי שלא לתהות אם הנקמה שווה את כל המאמץ הזה. גברים כמו גבריאל ה