מנקודת מבטו של גבריאל
שקעתי חזרה בכריות הקטיפה של ספת העור בדירתי במנהטן, חש תחושת אדישות מוחלטת כשטינה העבירה את לשונה על צווארי בתנועה איטית ומכוונת, בניסיון להצית משהו בתוכי. עצמתי את עיניי, מחכה לתחושה המוכרת של תשוקה שתשתלט עליי. אבל כל מה שהרגשתי היה כלום – כלום קר וריק.
ידיה הרכות נעו על חזי, מלטפות את בד חולצתי, אצבעותיה מגרות את השרירים שמתחת. היא רכבה על ברכיי, מצמידה את גופה לשלי. שפתיה
















