נקודת המבט של קלריסה: טרקתי על כפתור המעלית, ליבי דופק בפחד. איחרתי לפגישה עם גבריאל בשעה 8 בבוקר - פגישת חירום, לא פחות. המייל הגיע רק לפני שעתיים. זו בטח הדרך שלו להעניש אותי. ידעתי את זה. הבן אדם כנראה נהנה לראות אותי מתרוצצת ככה. בדרך כלל, הייתי קמה מוקדם, אבל אחרי השבוע המלחיץ שעברתי, לגרד את עצמי מהמיטה היה הישג בפני עצמו. כשהגעתי לחדר הישיבות, גבריאל כבר היה שם, יושב בראש השולחן. העצבים שלי