מנקודת מבטו של גבריאל היא בתולה ארורה. ההבנה הכתה בי כמו פטיש על החזה. מוחי הסתחרר כשנעצתי מבט בקליירסה, עיניה הפקוחות מנצנצות בדמעות שלא נשפכו. חזי התכווץ בכאב למראה הזה. היא שיקרה לי. חשבתי שהיא עשתה את זה קודם – עם החבר שלה. חשבתי שהיא תוכל להתמודד איתי. אבל היא לא עשתה את זה. והיא לא יכלה. קול הבכי שלה ניגן באוזני שוב ושוב, חזק יותר מכל דבר אחר בחדר. ציפורניה נעצו בכתפי, גופה רעד מתחת לשלי. קפ