מנקודת מבטו של גבריאל התעוררתי עם כאב ראש נוראי, כזה שהרגיש כאילו מישהו תוקע מסמרים בגולגולת שלי. עיני נפקחו לרווחה, ולרגע בהיתי בתקרה החשוכה, מנסה להבין איפה אני נמצא. החדר היה מעומעם, התריסים עדיין סגורים. עיני נעצמו שוב כשהכאב התגבר. הזיכרון של כמה שתיתי אמש פגע בי כמו רכבת דוהרת. נאנח, שפשפתי את רקותי, מנסה להעלים את הכאב. לאט לאט, דחפתי את עצמי למעלה על המיטה, אבל כל חלק בגופי כאב. באנחת תסכו