מנקודת מבטו של גבריאל סרקתי את החדר, עיני חיפשו באופן אינסטינקטיבי את קליירסה. היא התנצלה ויצאה לשירותים, אבל עבר זמן מה, והיא לא חזרה. משהו ביציאה הפתאומית שלה הדאיג אותי. תיקנתי את חפתיי, ושמתי לב לתנועה בצד הרחוק של החדר. בני, אדריאן, דיבר עם אישה. היה לה שיער חום מתולתל ולבשה שמלה ירוקה-אזמרגד שנצצה תחת האורות, והזכירה לי את קליירסה. לרגע חשבתי שזו היא. אבל משהו הרגיש לא בסדר. לא יכולתי להיות