מנקודת המבט של גבריאל קפצתי את אגרופי חזק יותר כשראיתי את קליירסה לוגמת מהיין ומעניקה לדניאל חיוך רך. "זה טעים," היא אמרה, לשונה נוגעת בשפתה התחתונה כאילו נהנית מהטעם. "אמרתי לך," ענה דניאל בחיוך זחוח מדי, מבטו נעוץ בשפתיה יותר מדי זמן. ידעתי בדיוק מה הוא חושב, וזה לא יקרה - לא כשאני נוכח. יכולתי להרגיש את הזעם מתגבר בתוכי, חזי מתהדק עם כל שנייה. הוא בחן אותי, העז אותי, והוא ידע בדיוק למה אני מסוג