מנקודת מבטו של גבריאל כשהתקרבתי לסרג'יו במגרש הגולף, כבר יכולתי לראות את החיוך הזחוח מרוח על פניו. זרועותיו נמתחו לרווחה כשהוא צעק לרוחב הדשא, מספיק חזק כדי שכולם ישמעו, "זה הגייב שאני מכיר! מאחר, עם הנגאובר, אבל עדיין יפה כתמיד! לא ציפיתי לפחות מזה, ולא אכזבת!" חרקתי שיניים, והורדתי מעט את משקפי השמש שלי. "לך לעזאזל, סרג'," מלמלתי מתחת לנשימה כשעמדנו פנים אל פנים. הוא ידע כמה שנאתי להיות במרכז תש