נקודת המבט של קליירסה: בזמן שנסענו במושב האחורי בדרך למועדון, גבריאל ישב לידי, מתוח, האנרגיה שלו רוטטת במשהו פראי. יכולתי להרגיש את זה באופן שבו האצבעות שלו הקשו על הברך שלו, התסכול שלו היה ברור. ואז, בלי אזהרה, הוא פנה אליי, פניו התקשו. "אלוהים יעזור לי, קליירסה, אם אחד מהממזרים המשוגעים האלה יתקרב אלייך הלילה, אני אכנס לכלא על רצח ארור." צחקקתי, נענעתי בראשי בחוסר אמון כשהנחתי יד על חזהו. "גבריא