מנקודת המבט של קליירסה גבריאל הציץ בטלפון שלו. פניו התעוו – היה ברור שהשיחה חשובה. האגודל שלו ריחף מעל כפתור הדחייה, מוכן להתעלם ממנה. הנחתי את ידי על חזהו ולחשתי, "זה בסדר. אתה יכול לענות." קולי היה רך, מרגיע. לסתו נסגרה בחוזקה. "בשום פנים ואופן. אני לא אשאיר אותך לבד במקום הזה." צחקתי קלות, והטיתי את ראשי. "גבריאל, זה אזור ה-VIP. אנחנו כמעט היחידים כאן, וסרג'יו ורקל ממש שם." הצבעתי לעבר הזוג, שע