מנקודת מבטה של קליירסה: לשונו של גבריאל נתנה לנקיק שלי ליקוק איטי ומגרה אחרון, פיו מתעכב על הדגדגן שלי בדיוק מספיק זמן כדי לשלוח בי צמרמורת של תענוג. ואז הוא משך את עצמו, והשאיר אותי כואבת ונואשת לעוד. נרתעתי בתסכול, כבר על ארבע, ברכיי לוחצות אל הסדינים. ידיו אחזו במותני – חזקות, רכושניות – וממקמות אותי בדיוק כפי שרצה. זינו זינקו נגע בפתח הכניסה שלי, מגרים, מצפים את עצמו ברטיבותי. ואז – הוא חדר לת