מנקודת מבטו של גבריאל קליירסה הלכה לפני, מגבת עוטפת בחוזקה את גופה. הלכתי אחריה, הלסת שלי קפוצה, עדיין רותח מכעס מלראות את דניאל קרוב מדי אליה, ידיו עוזרות לה לצאת מהשמלה הזאת. ואז היה לו החוצפה להגיד לי שאין לי זכות לשלוט בה. אלוהים! הייתי צריך לתת אגרוף לחרא השחצן הזה ולהעמיד אותו במקום. כשעצרנו מול המעלית, היא הסתובבה אליי, אש בוערת בעיניה. "מר סטורם," היא התפרצה. "זה נפסק מיד. אתה לא יכול לתת