נקודת המבט של קליירסה הגעתי למסעדה של אדריאן, וגל של נוסטלגיה הכה בי כשספגתי את הסביבה המוכרת. זיכרונות מהתקופה שלנו ביחד הציפו אותי - לילות ארוכים שבילינו כאן, הרעיונות שחלקתי כדי לעזור לו להצמיח את העסק, אפילו הצבעים שבחרתי לקירות. השקעתי כל כך הרבה בחלום שלו, עצרתי את שלי כי האמנתי שאנחנו בונים עתיד ביחד. כמה טעיתי. שקועה במחשבות, בקושי שמתי לב למלצרית מתקרבת. "יש לך הזמנה?" היא שאלה. הנהנתי בה