לוסיאן הבִיט ברוֹקְסָן וְסִבֵּב אוֹתָהּ בִּמְשִׁיכָה בְּיָדָהּ. אָז נִעֵץ בְּפְרִידָה מַבָּט קַר. "תִּתְנַצְּלִי." פְּרִידָה הָיְתָה הֲמוּמָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת זֶה. "מ-מָה אָמַרְתָּ, לוּסְיָאן?" לוּסְיָאן הִבִּיט בָּהּ בִּגְבוֹהוּת לֵב, מַקְרִין הָלָה מַאֲיֶמֶת. "מַצָּבוֹ שֶׁל הָאֲדוֹן קְוִין הַזָּקֵן חָמוּר בְּיוֹתֵר כָּעֵת. אִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל אוֹתוֹ, הָאָדָם הַזֶּה הָיָה מ