זה היה מחזה נדיר: אסטלה רצה לעבר הכניסה לבית הספר, מנופפת בשקט לרוקסן ולבנים. כשראתה שהילדה הקטנה שקועה בהתרגשות מכדי לדאוג לבטיחות בדרכים, רוקסן מיהרה לגשת אליה ולאחוז בידה. כשראתה את לוסיאן צועד לעברם ברוגע, היא לא יכלה שלא לחוש חוסר אונים. אסטלה חייכה מאוזן לאוזן כשהיא אוחזת בידה של רוקסן. ברגע שהפסיקו ללכת, היא אפילו חיבקה את רגלה בחיבה. ארצ'י ובני לא קינאו גם הם, ובירכו את אסטלה בחיוכים גדולי