אֶסְטֶלָּה הָיְתָה מְדוּכְדֶכֶת כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה. הִיא הִתְעַלְּמָה מִלּוּצְיָאן שֶׁנִּגְרַר אַחֲרֶיהָ וְטָסָה בַּמַּדְרֵגוֹת לְחַדְרָהּ בְּלִי לְהַבִּיט אֲפִלּוּ מַבָּט אֶחָד לְאָחוֹר אֵלָיו. אַחֲרֵי שֶׁטָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת, הִיא אֲפִלּוּ נָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת בְּכַעַס. קָטָלִינָה עָמְדָה בַּדֶּלֶת כְּשֶׁהָאָב וְהַבַּת הִגִּיעוּ, כָּךְ שֶׁהִיא שָׂמָה לֵב לְמַצַּב הָרוּחַ הַכּוֹעֵס שֶׁל אֶסְט