לוּצְיָאן, שעמד בפתח חדר האוכל, נראה מבולבל כשראה סוף סוף את אֶסְטֶלָה מחייכת. לקח לי כל כך הרבה זמן לשכנע אותה, וזה לא היה כלום לעומת המילים של השלישייה. לא רק שהיא הפסיקה לבכות, היא אפילו חייכה. אחרי שעמד שם זמן מה וצפה בבנים גורמים לאֶסְטֶלָה לחייך מאוזן לאוזן, הוא נכנס לחדר, ורצה לקחת אותה הביתה. הם באו רק בגלל שאֶסְטֶלָה רצתה לאשר דברים במו עיניה. עכשיו כשזה נגמר, הגיע הזמן שלהם לחזור הביתה.