השעה הייתה כמעט עשר כשלוקיאן הגיע הביתה עם אסטלה. הדַּרְכָּן כבר חיכה בדלת. "גברת פירסון מחכה לך בפנים, מר פארְוֶול." גבותיו של לוקיאן נקמטו לנוכח החדשות. בהנהון לדַּרְכָּן, הוא צעד פנימה עם אסטלה. "חזרת!" אוּבְּרִי, שישבה על הספה, קפצה על רגליה כשראתה אותם חוצים את הסף. היא התכופפה וניסתה לגעת בראשה של אסטלה, שעשתה כמיטב יכולתה להימנע מכך. עיניה של אוּבְּרִי הבריקו בחוסר שביעות רצון, אותה הסתירה