אחרי שהכעס של רוקסן שכך, היא הבינה כמה מגוחך המצב. אכן, אין לי שום זכויות. בעיניו, מעולם לא היו לי. היא הורידה את מבטה לרצפה, מסתירה את הבוז העצמי בעיניה. בלי לומר דבר, היא אילצה את עצמה להסיר את אחיזתה של אסטלה בשרוולה. אצבעותיה הקטנות של אסטלה רצו להושיט יד אליה שוב, אבל רוקסן תפסה אותה באוויר. "ארצ'י ובני עדיין מחכים לי באוטו. אני חייבת ללכת אליהם. תהיי ילדה טובה ולכי עם אבא שלך." רוקסן סירקה ב