מנקודת מבטה של ביילי: אני מרגישה שהלחיים שלי נעשות חמות עוד יותר כשאני מבינה על מה הוא מדבר. "אני... אני לא יודעת על מה אתה מדבר," אני מגמגמת, עושה צעד נוסף אחורה ממנו. אבל הוא עוקב אחריי, מצמצם שוב את המרחק בינינו. "אל תשחקי איתי משחקים, פרח." ידו מושטת לגעת בעדינות בזרועי, ושולחת צמרמורות במורד עמוד השדרה שלי. עיניי מתרחבות, ליבי קופץ. עד מהרה הוא החל לדהור כשניסיתי לחשוב על תגובה. מבטו של קיילב