מנקודת מבטה של ביילי הרופא עדכן את אמא שלי ואמר שאני בסדר והם הבטיחו שהפצע לא יזדהם ולא יגרום לבעיות בעתיד. עם זאת, הם רצו להשאיר אותי כאן לעוד שעה לצורך השגחה. כשהוא הלך לטפל בחולים האחרים, אבא הגיע כמה דקות לאחר מכן עם סבתא ריין וסבא אייס בעקבותיו. נאנחתי בליבי. אבא מיהר לצדי, פניו חרושים בדאגה כשהוא לקח את ידי בידו ולחץ אותה. "ביילי, את בסדר?" הוא שאל, קולו מלא בדאגה כשעיניו ננעצות ברגלי הפצועה