מנקודת מבטה של ביילי:
מותק.
מותק.....
מותק?
המילה הזו צלצלה באוזניי כשנעצתי מבט בגבו שנעלם חזרה בתוך חדר ההלבשה. לפני שהוא עשה זאת, הוא פנה אלי וחייך.
החיוך הזה, הניצוץ של אושר בעיניו. ליבי האיץ את פעימותיו.
אני קופצת על החולצה באגרוף בידיי, אוחזת בחומר כשבהיתי בדלת הסגורה בהלם מוחלט.
האם זה קרה עכשיו?
הבטתי סביבי, מבינה לפתע שאני עדיין במסדרון וכל אחד יכול היה לראות אותנו ואת מה שקיילב עשה, וזה ה
















