מנקודת המבט של ביילי: "איך היה בבית הספר? לא שתית כלום, נכון?" שאל אבא בבידור, מציץ בי במבט חטוף לפני שהחזיר את מבטו לכביש. נאנחתי, מרימה את רגליי על המושב תוך כדי צביטת חגורת הבטיחות. "אבא, נו באמת, זה היה פעם אחת. אני מבטיחה לא לשתות שוב עד שאגיע לגיל עשרים ואחת." אני מסתובבת להביט אל מחוץ לחלון, לועסת את שפתי התחתונה. אבא צחקק. "אני רק דואג לך, ביילי. אני רוצה שתיהני מימי הנעורים שלך, אבל אני ג