ביילי נאנחה, המומה ומבוהלת כשראתה את חברתה הטובה נופלת ארצה, ללא ספק אוכלת דשא ואדמה. "מירבלה!" צעקה ביילי בפרץ פחד ובהלה. ליבה פעם במהירות כה רבה בחזה, שהיא חשבה שהיא על סף התקף לב. מירבלה נאנחה והפכה את גופה כדי להביט בשמיים כשביילי ריחפה מעליה. מירה ירקה קצת דשא ואז... פרצה בהתקף צחקוקים. "שיט. אני חושבת ששברתי את התחת שלי." היא צרחה והמילים שלה גרמו לביילי לחייך. מירה בסדר. "אל תהיי מגוחכת, נחתת על החלק הקדמי שלך. אני חושבת שרוקנת את הציצים שלך אם כבר." ביילי נחרה. מירה נגעה בציצים שלה ולחצה אותם. "כלבה, אלה כריות, אני לא יכולה לרוקן משהו רך כזה. אם כבר, הם עזרו לנפילה שלי." "הם שטוחים." ביילי אמרה בחוסר רגש. "כמו התחת שלך." מירה קרצה בחיוך. שתי הבנות פרצו בצחקוקים, ושכחו לחלוטין שמיה וקייד היו במרחק של כמה מטרים וראו הכל. "אוי אלוהים! אתן שתיהן! מירבלה!" מיה צרחה לתוך הלילה כשהיא עושה את דרכה אל שתי הבנות שנעשו נוקשות כששמעו את קולה. עיניה של מירבלה התרחבו והיא הביטה בביילי בפחד קל. "אוי שיט." "אוי שיט באמת ילדה. מה לעזאזל עשיתן על העץ ועם צינור לעזאזל!?" מיה נזפה, כורעת ברך ליד בתה ולא אכפת לה שהיא הורסת את שמלת הארוחה היפה שלה. ביילי מצטערת. הלילה הזה התקלקל די מהר. קייד מיהר אל הבנות, מרחף מעליהן כמו פסל מגן. למרות שהוא בהה כרגע בשתי הבנות הבעייתיות, עיניו עדיין זורחות בדאגה עמוקה כמו של אשתו. מיה הביטה בביילי כשמירה לא נראתה כאילו היא עומדת לענות. "מה עשיתן שתיכן בלילה הקר הזה? במיוחד כשאחת מכן על עץ?" ביילי מצטערת. איך היא אמורה לספר לה שמירה והיא רק ניסו להרוס לקאלב את הלילה כמו שהוא עשה להן? אבל למרבה המזל לפני שביילי הספיקה להגיב, מירה לקחה את ההובלה. "אמא, אבא. אתם יודעים איך קאלב יכול להיות במיוחד בלילה. זה היה אמור להיות ערב סרט אבל הוא הרס אותו בכך שהביא בחורה." מיה נעשתה נוקשה כששמעה שקאלב הביא מישהי. מיה בבירור לא אהבה את דרכי הפלייבוי של בנה. אם היא זוכרת נכון את דברי אמה, אביה, היידן היה בדיוק אותו הדבר כשהיה בגילו של קאלב. לקח בחורה אחת, אמא שלה כדי לשנות את דרכיו. מיה רק קיוותה שיום אחד איזו בחורה תעזור לבנה להפסיק את אורח החיים הלא בריא הזה. "רק ניסינו להחזיר לו. אני נשבעת שזה היה מעשה קונדס לא מזיק." מירבלה הפעילה את הקסם שלה על ידי עשיית עיני הגור שלה שהוריה לעולם לא יכולים לומר להן לא או לכעוס עליהן. מר ריס היה הראשון שנשבר ונאנח תוך כדי שהוא אוסף אותה לזרועותיו המגוננות. "הנפילה הזו כאבה שביל החלב?" הוא שאל את בתו בדאגה. מירה ששנאה את הכינוי הזה הצטערה אבל הניעה את ראשה בהכחשה. "לא ממש אבא. הענף לא היה כל כך גבוה." מר ריס נראה הקלה וכך גם גברת ריס שנאנחה. "בואו בנות, בואו ניכנס פנימה." אמרה גברת ריס, ועזרה לקירה לקום. "מירבלה!" שאגת הפתע של קאלב גרמה לכולם לסובב את ראשיהם. ידו של קאלב אחזה באטם החלון כשהוא דחף חצי מראשו מחוץ לחלון ובהה במירבלה ובביילי. כשהאור הירח פגע בפניו, בטנה של ביילי עשתה היפוך ופיתול מוזרים. מירה נחרה בצחקוק כשראתה עד כמה שערו ספוג מים מכאן. מגיע לו. "אני אגרום לך לשלם- הוא התחיל אבל אמו קוטעת אותו. "עכשיו אדוני, מוטב שתתחיל להתפלל שכאשר נעלה לשם מירה לא צודקת לגבי מה שהיא אמרה." גברת ריס נזפה במבט זועם המופנה לבנה הספוג מים ששיניו נראו חורקות. עיניו של קאלב התרחבו מעט והוא נכנס במהירות לחדרו. מירה שולחת לביילי קריצה מהירה שגרמה לה לצחוק קלות. "לא הייתי צוחקת אם הייתי אתן שתיכן. הרטבתן את המיטה שלו וכנראה את כל החדר שלו. מי אתן חושבות שינקה את זה? בטח לא אני." אמרה גברת ריס בשחצנות. כששמעו את דבריה של גברת ריס, שתי הבנות הביטו זו בזו בעיניים פעורות בתדהמה. שתיהן בלעו רוק בו זמנית ובכתפיים נפולות ומובסות חיכו לעונש שלהן. _ "פספסת מקום." קאלב חייך בזמן שהוא בוהה בשתי הבנות שנלחמות עם סמרטוט כדי לנקות את חדרו. מירבלה כיוונה ישר ולא רק הרטיבה את המיטה שלו ואותו, אלא גם הצליחה להרטיב את הרצפה שלו. ביילי חרקה שיניים וצחקה מתחת לשפתיה. "חמור." כשהן הגיעו לחדרו, לאכזבתן של ביילי ומירבלה הבחורה עזבה את חדרו של קאלב ונעלמה לתוך הלילה. עכשיו לא היו ראיות שגיבו את מה שמירבלה אמרה להוריה. "מה אמרת פרח? אני לא שומע אותך, תדברי קצת יותר חזק." קאלב הקניט בזמן שהוא נשען על מסגרת הדלת ומשלב את קרסוליו. מכאן הוא קיבל את המראה הכי קומי לפניו. לא היה דבר מבדר יותר מלראות שתי בנות נאבקות עם סמרטוט. אחת במקרה היא אחותו והשנייה היא החברה הכי טובה של אחותו שלדבריו יש לה את התחת הכי נחמד שהוא ראה אי פעם. הוא הטה את ראשו כדי להסתכל טוב יותר והזין שלו זז. קאלב רע, ביילי הייתה מחוץ לתחום ובהחלט מעצבנת מדי כדי לשכב איתה. "תזדיין מכאן קאלב!" מירבלה צרחה בכעס ותסכול בזמן שהיא ניגבה את מצחה המיוזע. ביילי לא הבינה איך היא כל כך מיוזעת כשהיא בקושי עשתה עבודה כלשהי וביילי הייתה זו שמנגבת את הרצפה. קאלב נחר. "בפעם האחרונה שבדקתי זה החדר שלי אחות." הוא לעג למילה אחות וחייך רק כדי שהיא תדעך כשביילי הסתובבה והראתה לו את עיני האיילה היפות שלה. קאלב גם יודה שביילי היא אחת הבנות היפות ביותר שהוא ראה אי פעם. עם עיני האיילה הכחולות הענקיות שלה, שיער שחור ארוך שנראה כמעט דיו נוגע בעצם הזנב שלה, שפתיים נפוחות שאיכשהו כבר היו אדומות באופן טבעי, ואף כפתור חמוד עם לחיים שמנמנות, ביילי יכלה בקלות לבייש את דוגמניות העל האלה. הילדה הייתה בובת ברבי חיה והולכת. פשוט הרבה יותר יפה במציאות. אבל היא הייתה מחוץ לתחום ובנוסף כמו שהוא אמר, היא הייתה מעצבנת בדיוק כמו אחותו. קאלב כחכח בגרונו, קרע את עיניו ממנה ואמר בנימה מזויפת ולא מודאגת. "אני הולך להכין כריך בכל מקרה. תוודאו שהחדר שלי מבריק לפני שאני חוזר מפסידות." קאלב הלך משם כשהוא מנענע את ראשו בתסכול. הוא שנא איך שהוא תמיד נראה טובע בעיניים של ביילי. זה היה מוזר. מאוד, מאוד מוזר.