מנקודת המבט של ביילי: כששמע את דבריי, עיניו של קיילב התרחבו מעט בהפתעה, גבותיו התרוממו קלות. הוא אחז בלחי בעדינות, והתכופף קדימה. "ברור שלא? שכחת מה אמרתי קודם?" גבותיי נקמטו. כל כך הרבה דברים קרו בבת אחת שאני לא זוכרת אם פספסתי משהו חשוב. קצה שפתיו עלה קלות לחיוך קטן. "שכחת כל כך מהר, מותק?" הוא התלוצץ, מלטף את לחיי באגודלו בעדינות. "הודיתי שאני מאוד אנוכי כשזה מגיע אלייך. עד כדי כך שאני לא יכול