מנקודת המבט של ביילי: מבטה מתחדד כשנשמתי בחריפות, אצבעותיי הרועדות מושטות אל ידית הדלת כדי לפתוח אותה. אבל לפני שאצבעותיי יכלו להיאחז, קאלב עוצר אותי. "אני אצא לדבר איתה," הוא אומר ברכות, לוחץ את ידי. עיני מירה סוערות מכעס והיא נוחרת, מיישרת את גבה ומשלבת ידיים כש אחיה יוצא מהמכונית. אני מזדעזעת כשהדלת נסגרת מאחוריו ושוקעת במושב כשקאלב סער לעברה. "מה לעזאזל מירבלה?" קאלב נובח. "אם את רוצה לכעוס על