מנקודת מבטה של ביילי: לשמע דבריי, מירה מסתובבת בעיניים מצומצמות. "הרגע קראת לי צבועה?" אני מהנהנת, מצליבה ידיים ומרכינה את הסנטר שלי בהתרסה. "כן. והתכוונתי לזה. את כזאת ואת יודעת את זה מירבלה. את יודעת שאני צודקת." מירה נאנחת, נראית נסערת וסערה לעברי, עיניה מצטמצמות לחריצים של זעם. אני לא מוטרדת מהתגובה שלה ועומדת דוממת, מחכה למה שהיא ללא ספק תירק לעברי. "ואיך אני צבועה ביילי!? ספרי לי, מאחר ואת י