ביילי בעטה בעקביה, סירקה את תלתליה הארוכים והכהים וצעדה לעבר מיטתו של קיילב. היא לא טרחה להדליק את האורות, כי זה רק היה מגביר את המיגרנה שהסתתרה מאחורי עפעפיה. הירח בכל זאת העניק מעט אור בחדר, כך שהיא יכלה לזהות את המיטה. בקושי, אבל היא לא הייתה עיוורת מכדי לראות את צורתה בחושך. כשנפלה על המיטה והתקרבה לראש המיטה, היא חשבה על הבנות הרבות שהיו שם. ביילי נגעה וחשבה אם לעזוב את החדר. אבל זה החדר הריק