נקודת מבט של ביילי "ביילי?" אבא קרא בשמי כדי לתפוס את תשומת לבי. ידי היו שלובות ומבטי עדיין הופנה אל הבניינים שחלפנו על פניהם, השבתי בהמהום. יכולתי לשמוע את אנחת אבי החזקה ולהרגיש את עיניו סורקות אותי לשבריר שנייה. "את במצב רוח רע מאז הבוקר. הכל בסדר?" הוא לא טעה; הייתי במצב רוח רע. היום יום ההולדת שלי ולא הייתי אמורה להיות כזו. אבל להתעורר בלי הודעה מקיילֶב היה מטריד. אני לא זוכרת כמה פעמים בדקתי