מנקודת מבטה של קריסטינה: "אני אתראה אתכם אחר כך," נופפתי לביילי ומירה כשעזבו עם קיילב. הן הטיחו בי מבטים מודאגים וחייכתי כדי להרגיע אותן שמה שאני עומדת לעשות, אני בסדר ואני יכולה להתמודד עם זה. כשאני צופה במכונית נוסעת משם, אני מסתובבת בחזרה ונכנסת שוב לבית הספר. בית הספר בדיוק הסתיים וכולם היו בדרכם הביתה. חוץ ממני כמובן. היו לי עסקים לא גמורים לעשות. לעסקים הלא גמורים האלה היה קשר למורה מסוים לא