נקודת מבט של ביילי: בשביל בחור שצולע הוא הולך מהר כמו לעזאזל! קיילב כבר הגיע לדלתות הכפולות לפני שאפילו הדבקתי אותו. אבל אי אפשר להאשים אותי, הייתי צריכה לרוץ במורד היציעים ולרוץ על פני המגרש! מעולם לא טענתי שאני אתלטית. הוא נכנס לבניין והצעדים המהירים שלי הפכו לספרינט. אני מתנשפת עד שהגעתי לדלת ודחפתי אותה. הוא לא רחוק קדימה וכמעט נראה שהוא מאט. "קיילב!" קראתי, ממהרת אליו. הוא עוצר אבל לא מסתובב.