שאנטל לקחה בסופו של דבר נשימה עמוקה בעיניים עצומות. נראה היה לאוון שהיא מתכוננת למשהו. כשפקחה את עיניה, היא ענתה בבירור ובאיטיות, "אני לא. אני לא, אוון. אני כבר לא אוהבת אותך." לא היה שמץ של רגש בטון שלה. היא לא כעסה או נלחצה. הכל היה שטוח. זה כאב יותר משאוון תיאר לעצמו. אחרי ששאנטל אמרה את המילים האלה, נראה כאילו האוויר עוזב מרצון את ריאותיו. הוא לא הצליח לנשום, והייתה תחושת לחץ בחזה שהוא לא הצלי