כשג'יימס נסע משם, ווין ליטפה את אנה, "שש, אנה, הכל בסדר." אנה לא הגיבה, אלא פשוט נתנה ליבבות לטלטל את גופה עד שהייתה מותשת מכדי לבכות יותר. אחרי כמה דקות נוספות, היא נרגעה, נענעה בראשה וניגבה את עיניה. "זה היה ממש קרוב לעזאזל," נאנחה אנה. "בטח, אנה. מה חשבת לעצמך?" ווין נאנחה. "אה, לא חשבתי. הייתי חרמנית ואז הייתי נסערת וכועסת. דמיאן התחיל להטיף לי איזו אדם נורא אני בגלל שרקדתי עם בחור." ווין נאנח