אנסטסיה חייכה. "אני מיד אחריך." דמיאן הלך אחרי אלן במורד המסדרון עד שהגיעו למסעדה הפתוחה. הפסנתר במרכז החדר היה ריק מאדם. אם הבן שלו דומה לו במשהו, הוא הולך לחבוט בפסנתר הזה כמו משוגע. מול כל הסועדים. "אה... אלן..." "אני ממש טוב. אמא אומרת ככה." אלן חייך כשהתאמץ לפתוח את המכסה. באותו רגע דמיאן נמס ועזר לו להרים את המכסה. הוא צפה באלן מתיישב על הספסל ומתחיל לטפוח על הקלידים. הוא לחץ עליהם היטב והצמ