אנה הביטה ברופא שדחף נוזל דרך הצינור ואז שאב אותו בחזרה. ווין אחזה בידה בחוזקה, ואמה עטפה אותה בזרועותיה.
"הכל יהיה בסדר, מותק," לחשה אמה לתוך שערה כשנישקה את ראשה של אנה.
"אני כל כך כועס, אנה," אביה בכה. אנה ראתה את אביה בוכה רק פעם אחת בחייו, כשחברו הטוב נפטר, אבל הנה הוא יושב על הכיסא הפלסטיק הקשה, ידיו משולבות על אפו ודמעות זולגות על לחייו.
היא ניגשה והתכופפה מול אלן האב. "אבא, זו הייתה רק תאו
















