דמיאן לא רצה לבזבז זמן כדי להעביר את אנה ואלן לבית שלו. אבל הוא ידע שהם צריכים לדבר על זה קודם עם אלן. כשהם התעוררו למחרת בבוקר, הם הושיבו אותו בזמן ארוחת הבוקר. "אלן," דמיאן התחיל. "אתה זוכר ששאלת אותי אם אתה גר איתי?" אלן הנהן, דוחף ביס של לחם לתוך פיו. "היית רוצה לגור כאן איתי ועם אמא?" "כן," הוא חייך בפה מלא אוכל לא לעוס. "היינו צריכים לחכות שהוא יסיים לאכול," אמרה אנה בפנים חמוצות. היא לא אהב