אנה הרימה את מבטה וראתה את דמיאן עומד מעליה. היא הנהנה בראשה ובמקום לשבת באחד הכיסאות האחרים, הוא התיישב ממש לידה, פרש שמיכה ואז כיסה איתה את כתפיה. היא הורידה אותה מעליה ושחררה את ברכיה, נתנה להן להתנדנד לפני שהניחה את השמיכה על שתי ברכיהם. הם שתקו במשך זמן רב. דמיאן לא ניסה לומר דבר, אבל אחרי כמה רגעים של שתיקה, הוא זז קרוב יותר כך שרגליהם נגעו זו בזו. אנה הרגישה אותו עוטף את זרועותיו סביב כתפה.