"אממ... זה לא היה עניין רציני, ווין. אני... אנחנו... איך אני אסביר את זה? היינו מטופשות ופזיזות. כן, היה לנו סקס... סקס שיכור מאוד... אבל זה היה לילה אחד. ואז הוא זרק אותי בבוקר למחרת." ווין נראתה מבולבלת. "תסבירי לי את זה," היא אמרה, מצליבה את ידיה על החזה. "את זוכרת את מסיבת החברה השנתית האחרונה שהשתתפתי בה? זו שלפני שהתפטרתי?" "בטח." "השתכרתי והייתי כמוך. את רקדת עם ג'יימס ואני פתחתי בשיחה עם דמיאן. דבר הוביל לדבר ובשלב מסוים בלילה מצאנו את עצמנו בדרך לבית שלו." ווין הנהנה, מפצירה באנסטסיה להמשיך. "כשקמתי בבוקר למחרת, הוא תפס אותי בפרק כף היד ומשך אותי מהמיטה. הוא נראה כל כך כועס שחשבתי שהוא הולך לפטר אותי... או להכות אותי... אני לא יודעת." ווין נאנחה. "הוא הכה אותך?" היא שאלה בחנק. אנסטסיה הניעה את ראשה. עיניה נעצרו על החלון הגדול והיא נזכרה באותו לילה. *** "אנסטסיה, הגשת את הדו"ח היום?" שאלה הבוסית הישירה שלה. האישה הלבושה באופן מקצועי הגיעה מאחוריה, נראית סמכותית ועסקית. בתור מנהלת המחלקה, האישה טיפסה לפסגת הפירמה על ידי כך שהייתה מכורה לעבודה ושכחה שלאנשים אחרים יש חיים מלבד העבודה שלה. "ערב טוב. אני מקווה שתהני מהמסיבה," אמרה אנה בנשיכה, עם חיוך עליז על פניה. אנה לא הצליחה להבין מדוע הבוסית שלה לא יכלה פשוט לשאול אותה את השאלה הזו לפני שהיא עזבה את העבודה או ביום העבודה הבא. זו הייתה המסיבה השנתית של החברה ואנה רק רצתה לשבת ולא לעשות כלום. האישה התרחקה ואנה נאנחה. היא הייתה אמורה להתחיל את סוף השבוע שלה מוקדם אבל היא רק עמדה לרתוח מכעס. "למה הפנים הנפולות, אנה?" שאלה ווין, יד מונחת על כתפה. היא הייתה לבושה להפליא ושונה מאוד מהלבוש הפורמלי הרגיל שהיא לבשה. שמלת הקוקטייל באמת גרמה לה להיראות טוב. אנסטסיה סידרה מחדש את הבעתה לחיוך. "אני לא יודעת אם אני איהנה מהמסיבה," היא נאנחה. "ובכן, יש לי סוף שבוע נהדר מתוכנן ואני אשוויץ בחבר שלי לפני שאקח אותו הביתה איתי. אנחנו רוצים לתבל את העניינים... זה כל כך רומנטי!" היא צייצה בשמחה. "נפלא. אתן ביחד כל כך הרבה זמן... זה לא חדש לשתיכן לצאת מוקדם." "ואיזה זמן פנטסטי זה היה. אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול כשראיתי אותו לראשונה." היא חייכה בשובבות. "היי! כשאת רואה מישהו שמדבר לנשמה שלך, את חוטפת את האדם הזה מיד. אין סיכוי שאני הולכת לחכות שהגבר ייגנב ממני. מזל בא לאלה ששואפים," היא הגיבה בחכמה. אנסטסיה גלגלה את עיניה. "רוצה להתמקם בבר?" היא שאלה. "אה, כן. אני צריכה משקה לפני שהגבר שלי מגיע." המקום היה נינוח עם בר מרגיע ורחבת ריקודים שחלק מהעובדים כבר היו עליה. רוב העובדים הרווקים, גברים ונשים, אהבו לעשות סיבובים בחדר, לחפש מישהו שהם יכולים להסתבך איתו בחברה. חלק מהאנשים השאירו את זה ביחסי מין חד פעמיים, גם. אלה היו המביכים ביותר בשבוע הראשון אחרי המסיבה השנתית. ווין ואנה ישבו בבר, כשכל אחת מהן מחזיקה משקה. "את מי את הולכת לחטוף הלילה?" שאלה ווין, מציצה ברחבי החדר. "אין לי שום כוונה ללכת הביתה עם אף אחד אחר. אני הולכת הביתה לבד." ווין התלוננה. "נו באמת. את אף פעם לא יודעת מה יכול לצאת מזה. הגיע הזמן שתפרצי את הבתולין שלך." "תנמיכי את הקול שלך. אני לא רוצה שכל החברה תדע כמה חסרי אירועים החיים שלי," אנחה אנה. הן שוחחו קצת עד שג'יימס הגיע לפינה ודחף את ווין. היא הסתובבה במהירות וצחקקה כשהוא קרץ לה. אי אפשר היה לעצור אותם מללכת לרחבת הריקודים. ג'יימס היה רקדן חלק ווין הייתה מיומנת באותה מידה. היא סיימה את המשקה שלה והזמינה עוד אחד. בזמן ההמתנה, היא הציצה לצדה וראתה 'אותו' יושב לבד בקצה הבר. היא הסתובבה, לא רצתה לבהות בדמיאן רייט. היא לא רצתה להיקרא על ההתנהגות שלה... במיוחד לא במסיבה. מישהו תפס את המושב שווין הייתה עליו ואנה הפנתה את גופה מעט כדי שהם לא יוכלו להתחיל שיחה. היא לא רצתה להרים בחור ואפילו יצירת הקשר הקטנה ביותר יכולה לגרום לגבר לחשוב שאישה מתעניינת בהם. "אני אקח מה שהיא לוקחת," אמר קול חלק מצדה. זה היה מוכר, אבל דרך המוזיקה הרועשת, היא לא יכלה להיות בטוחה. אנסטסיה שמרה על עיניה על הזוגות הרוקדים בזמן שהברמן הכין את המשקה שלהם. אנה לגמה משלה ונהנתה מהשקט. "אז, אני מניח שאת נהנית מערב טוב?" אנה הנהנה, שמרה על עיניה קדימה במאמץ להניא את הגבר. היא המשיכה להתעלם ממנו והתרכזה במשקה שלה. הבחור לא זז, ולא הבין את הרמז. "השמלה נראית עלייך מקסימה." היא הייתה צריכה פשוט ללכת משם אבל היא לא רצתה שהוא יגרור אחריה. הגבר היה צריך לרדת מהסוס הגבוה שהוא עליו ולהבין שהיא לא מתעניינת. "תקשיב לי טוב, חבר." היא הסתובבה בכעס אליו. המילים מתו על שפתיה. היא עמדה פנים אל פנים עם גבר יפהפה להכאיב עם שיער אדום בוער ועיניים אפורות. הגבר התנשא מעליה והיה בטוח בעצמו בדיוק כמו שהוא היה בחדר הישיבות שלו. רק שההתנהגות שלו הייתה יותר נינוחה במקרה הזה. עיניה נפלו על שפתיו של דמיאן רייט, מעוצבות בצורה מושלמת ומחייכות אליה. כשראה אותה בוהה, שפתיו התעקלו מעלה, עקומות בצד אחד.