אֲנַסְטֵיזְיָה נִזְכְּרָה בַּיּוֹם שֶׁוִוין הֶחְלִיקָה מֵהַמִּטָּה וְהִתְקַשְּׁרָה אֵלֶיהָ בְּשָׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת. "וִוין... לָמָּה לְעָזָאזֵל אַתְּ מְטַלְפֶּנֶת אֵלַי בְּשָׁעָה כָּזֹאת?" אֲנַסְטֵיזְיָה מִלְמְלָה, מִלֶּיהָ מְשֻׁבָּשׁוֹת מִשֵּׁנָה. "אַתְּ יוֹשֶׁבֶת? אַתְּ צְרִיכָה לָשֶׁבֶת בִּשְׁבִיל זֶה," וִוין לָחֲשָׁה בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "לֹא, אֲנִי עַל הַמִּטָּה. יָשַׁנְתִּי עַד שֶׁהֵעַרְתְּ אוֹתִי בְּחֹסֶר נִימוּס." וִוין הֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁנִּפְגְּעָה כְּשֶׁאָמְרָה אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת, "אַתְּ לֹא רוֹצָה לָדַעַת אֶת הַחֲדָשׁוֹת הַמַּדְהִימוֹת אָז?" אָנָה נָחֲרָה. "אַתְּ תְּסַפְּרִי לִי בְּכָל מִקְרֶה..." הִיא הִפְסִיקָה. "אֲנִי עֵרָה עַכְשָׁו. מָה קָרָה?" "גֵ'יְמְס וַאֲנִי עָשִׂינוּ אֶת זֶה." אֲנַסְטֵיזְיָה הָיְתָה יְשֵׁנָה מִדַּי כְּדֵי לִקְרֹא בֵּין הַשּׁוּרוֹת. "עָשִׂינוּ מָה?" שָׁאֲלָה בְּטִפְּשׁוּת. "גֵ'יְמְס וַאֲנִי שָׁכַבְנוּ." הָיְתָה שְׁנִיָּה שֶׁל שְׁתִיקָה. "מַזָּל טוֹב. הִשְׁתַּמַּשְׁתֶּם בְּהֲגָנָה?" "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי לְהִכָּנֵס לְהֵרָיוֹן וְלָקַחַת חֻפְשַׁת לֵדָה. מִסְטֶר רַיְיט עָשׁוּי פָּשׁוּט לְפַטֵּר אוֹתִי. בָּרוּר שֶׁאֲנִי נוֹטֶלֶת גִּלּוּלוֹת... וְהִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בְּקֹנְדּוֹם." "הֵי. רַק וִדֵּאתִי!" אָנָה הֵשִׁיבָה. "עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה... אַתְּ צְרִיכָה לִשְׁמֹר אֶת דָּמְיֶין רַיְיט בַּמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּךְ בִּקְבִיעוּת בְּעֵת קִיּוּם יַחֲסֵי מִין? רַק תַּוְודְאִי שֶׁזְּמַן הַסֶּקְס הַמַּדְהִים שֶׁלָּךְ לֹא מְשַׁבֵּשׁ אֶת לוחַ הַזְּמַנִּים שֶׁלּוֹ?" הִיא הִתְלוֹצְצָה. "אִכְס, אֲנַסְטֵיזְיָה," וִוין אָמְרָה בְּקוֹל שָׁטִיחַ. "אֲנִי הוֹלֶכֶת לְהִצְטָרֵף לַחֲבֵרִי הַמַּגְנִיב לַמִּטָּה עַכְשָׁו וְלֵהָנוֹת מִמִּסְפָּר אָגְרָנוֹת מְטַמְטְמוֹת שֵׂכֶל שֶׁהוּא יַעֲנִיק לִי בִּשְׁעָתַיִם הַקְּרוֹבוֹת. אַתְּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת לֵהָנוֹת מֵהַלַּיְלָה שֶׁלָּךְ מְכֻרְבֶּלֶת בַּמִּטָּה שֶׁלָּךְ... לְבַד." אָנָה פָּרְצָה בִּצְחוֹק. "הֵי, הֵי. אֲנִי מִצְטַעֶרֶת. רַק הִתְלוֹצַצְתִּי. אַל תִּנְגְּעִי לִי בַּנְּקֻדָּה הַכְּאוּבָה כְּשֶׁאֲנִי מְעֻיֶּפֶת מְאוֹד. אֲנִי אַשִּׂיג לָךְ קָפֶה בַּבֹּקֶר מָחָר. הַאִם זֶה יְיַשֵׁב אֶת חוֹבֵנוּ?" "יַלְדָּה טוֹבָה. נִתְרָאֶה בְּעֶשֶׂר, אָז." אֲנַסְטֵיזְיָה סָגְרָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן וְהֶחְזִירָה אוֹתוֹ לְשֻׁלְחַן הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ. הִיא טָמְנָה אֶת פָּנֶיהָ בַּכָּרִית וְלָקַח זְמַן מָה עַד שֶׁהִיא חָזְרָה לִישֹׁן שׁוּב. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, וִוין נִתְלְתָה עַל אָנָה וְנָתְנָה לָהּ אֶת כָּל הַפְּרָטִים הַמְּסַעֲרִים שֶׁל הַחֲוָיָה שֶׁלָּהּ. "וִוין, עוֹד פְּרָטִים, וַאֲנִי אַרְגִּישׁ כְּמוֹ צַפְּיָנִית," הִיא אָמְרָה בְּרַכּוּת כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בְּבֵית הַקָּפֶה וְלָגְמוּ מֵהַקָּפֶה שֶׁלָּהֶן. הַטֶּלֶפוֹן שֶׁל אָנָה צִלְצֵל עִם הוֹדָעָה, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּהּ. הִיא הִקְלִידָה מַהֵר אֶת מִסְפַּר הַחֶדֶר שֶׁלָּהּ וְחִכְּתָה. הָיוּ כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה לִפְנֵי שֶׁשָּׁמְעָה נְקִישָׁה שְׁקֵטָה עַל דֶּלֶת חֶדֶר הַמָּלוֹן. הִיא הִסְתַּכְּלָה בַּשָּׁעוֹן פַּעַם אַחַת וְחִיְּכָה עַל כַּמָּה שֶׁוִוין עֲדַיִן הָיְתָה דַּיְקָנִית. הִיא קָמָה לַעֲנוֹת וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת, וּמָצְאָה אֶת וִוין עִם מַבָּט קוֹדֵר עַל פָּנֶיהָ. "הַי," אֲנַסְטֵיזְיָה אָמְרָה בְּחִיּוּךְ קָטָן. "הַי," הִיא עָנְתָה. "לֹא הֵבֵאת אֶת גֵ'יְמְס אִתָּךְ?" וִוין נֶאֶנְחָה. "חָשַׁבְתִּי שֶׁהַשִּׂיחָה הַזֹּאת צְרִיכָה לְהִתְקַיֵּם בְּלִי קָהָל." אָנָה הִנְהֲנָה, כְּשֶׁיָּדְעָה שֶׁזֶּה לְטוֹבָתָהּ הִיא. הִיא סִימְּנָה לְוִוין לָבוֹא לַחֶדֶר. כְּשֶׁהִיא הִתְקָרְבָה לְאֵזוֹר הַיְּשִׁיבָה, הִיא הֵבִינָה שֶׁהַחֶדֶר מְלֵא בְּצַעֲצוּעִים. חֶרֶב פְּלַסְטִיק הָיְתָה תְּקוּעָה בֵּין כַּר הַכֻּסָּאוֹת. מְכוֹנִית מִשְׁטָרָה מִצַּעֲצוּעַ שֶׁגָּרְמָה לָהּ לְאַבֵּד שֵׁנָה הָיְתָה יְשִׁירוֹת בְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן, מוּכָנָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִתְקַל בָּהּ. הָיָה אוֹנְסִי נִזְנַח בְּפִנַּת הַחֶדֶר וְזוּג תַּחְתּוֹנִים יְשִׁירוֹת לְצִדּוֹ. "מִצְטַעֶרֶת עַל הַבָּלָגָן. בָּא עִם הַיֶּלֶד," אָנָה מִלְמְלָה. "זֶה בְּסֵדֶר," וִוין אָמְרָה בְּרַכּוּת. אָנָה רָאֲתָה מַשֶּׁהוּ בְּעֵינֶיהָ שֶׁהִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין. כְּשֶׁכָּל הַחֲפָצִים שֶׁל בֵּיבִּי אַלָן הָיוּ מוּלָהּ, זֶה בְּוַדַּאי גָּרַם לָהּ לְהָבִין כַּמָּה דְּחוּף הַמַּצָּב הָיָה. אָנָה לֹא יָדְעָה אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה כִּי שׁוּם דָּבָר שֶׁהִיא יָכְלָה לַחֲשֹׁב עָלָיו לֹא יָכֹל לְהָקֵל עַל הַשִּׂיחָה. וּבִגְלַל שֶׁהִיא עֲדַיִן הֵנִיקָה לִפְעָמִים, הִיא גַּם לֹא שָׁתְתָה שׁוּם אַלְכֹּהוֹל. "אַתְּ רוֹצָה מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת? אֲנִי יְכוֹלָה לְהִתְקַשֵּׁר לְשֵׁרוּת חֲדָרִים," הִיא הִצִּיעָה, לַמְרוֹת הַכֹּל. "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת בְּשָׁעָה כָּזֹאת, אֲבָל בְּוַדַּאי צְרִיכָה מַשֶּׁהוּ כְּדֵי לְהַתְחִיל אֶת הַשִּׂיחָה." "רוֹצָה שֶׁאֲבַקֵּשׁ בַּקְבּוּק יַיִן?" וִוין הִנְהֲנָה מִיָּד. אֲנַסְטֵיזְיָה נִגְּשָׁה אֶל הַסַּפָּה וְנִיקְּתָה אֶת הָאֵזוֹר, וְיָצְרָה מֶרְחָב מַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת וּלְדַבֵּר. הִיא שָׁלְפָה אֶת הַקַּו הַיָּבֵשׁ וְהִזְמִינָה בַּקְבּוּק מַהֵר. אֲנַסְטֵיזְיָה מֵעוֹלָם לֹא תִּיְּרָה לְעַצְמָהּ שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם מַצָּב כָּזֶה. מִשְׁפַּחַת רַיְיט הָיוּ תָּמִיד בַּחֲדָשׁוֹת וְהִיא וִדְּאָה שֶׁהִיא מֵעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹ דָּמְיֶין אוֹ וִוין. תָּמִיד הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁלָּהּ לִשְׁמֹר עַל אַלָן בְּסוֹד מִכֻּלָּם, בְּיִחוּד מִדָּמְיֶין. יוֹתֵר זְמַן עָבַר וְהִיא גָּדְלָה יוֹתֵר בְּבִטְחוֹן שֶׁהִיא קִבְּלָה אֶת הַהַחְלָטָה הַנְּכוֹנָה. כְּרֶגַע, כְּשֶׁיָּשְׁבָה מוּל חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה, הִיא הֵחֵלָּה לִשְׁאֹל אֶת כָּל הַהַחְלָטוֹת שֶׁהִיא קִבְּלָה קֹדֶם. הַאִם זֶה הָיָה הוֹגֵן לִמְנֹעַ מִיֶּלֶד אֶת אָבִיו? כַּנִּרְאֶה לֹא. אֲבָל זֶה הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְנַגֵּשׁ אֶל דָּמְיֶין רַיְיט וּלְסַפֵּר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אַחֲרֵי הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הוּא יָצָא אֵלֶיהָ. הִיא זִיְּנָה אוֹתוֹ פַּעַם אַחַת וְהֵם אֲפִלּוּ לֹא הָיוּ בְּמִשְׁלַחַת יְחָסִים. הֵם אֲפִלּוּ לֹא הָיוּ קְרוֹבִים, לְהַתְחִיל. הִיא הָיְתָה עובֶדֶת שְׁקֵטָה וַחֲרוּצָה שֶׁהֶעֱרִיצָה אֶת הַבּוֹס מֵרָחוֹק וְהָיְתָה הַחֲבֵרָה הַטּוֹבָה שֶׁל הַמַּזְכִּירָה שֶׁלּוֹ. הֵם לִפְעָמִים הֶחְלִיפוּ מִלִּים כִּי הִיא הָיְתָה דְּמוּת מַפְתֵּחַ וְהִצִּיגָה פְּרוֹיֶקְטִים בִּפְגִישׁוֹת. וְאוּלַי... רַק אוּלַי... הִיא הָיְתָה אַחַת מִנָּשִׁים רַבּוֹת שֶׁשָּׁכְבוּ עִמּוֹ... רַק עוֹד סְטוּץ, וְהוּא שָׁבַר אֶת לִבָּהּ לַחֲלוּטִין לִפְנֵי שֶׁיָּדַע כַּמָּה הִיא אָהֲבָה אֶת הָאִישׁ. הֵם נִשְׁאֲרוּ שְׁקֵטִים עַד שֶׁהַיַּיִן הוּבָא לַחֶדֶר. הִיא מָזְגָה לְוִוין כּוֹס וְאָז מָזְגָה קְצָת גִ'ינְגֶ'ר אֵיל לְעַצְמָהּ. הֵן לָגְמוּ בִּשְׁקִיקָה מֵהַמַּשְׁקָאוֹת שֶׁלָּהֶן לִפְנֵי שֶׁוִוין דִּבְּרָה. "יַקִירָתִי, יֵשׁ לָךְ הַרְבֵּה מַה לְהַסְבִּיר," הִיא לָחֲצָה. אָנָה לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה אִם וִוין הָיְתָה שִׂחְקִית אוֹ אִם הִיא פָּשׁוּט הָיְתָה נִרְגֶּזֶת. וְהִיא לֹא רָצְתָה לִמְצֹא אֵיזוֹ מִבֵּין הַשְּׁתֵּיִם זֹאת הָיְתָה. "לֹא יָדַעְתִּי שֶׁלַבּוֹס שֶׁלִּי וְלָךְ הָיָה מַשֶּׁהוּ." "לֹא הָיָה לָנוּ," אֲנַסְטֵיזְיָה עָנְתָה מַהֵר. "נוּ, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁהַבֵּן שֶׁלָּךְ קַיָּם, אֲנִי אַחְלֹק עַל כָּךְ."